יציבות נפשית מול היריון. האם קיימת סתירה?

יציבות נפשית מול היריון. האם קיימת סתירה?
לאחרונה נתקלתי במספר נשים אשר חווה דילמה קשה סביב ההחלטה לגבי התחלת טיפולי פוריות מתוך ידיעה כי הטיפולים וההיריון יהוו תקופה מאוד מסוכנת מבחינת יציבותן הנפשית.
כל מקרה הינה לגופה כמובן אך מדובר בנשים אשר סבלו ברקע ממגוון של תסמונות נפשיות כגון הפרעה דו קוטבית, הפרעה טורדנית כפייתית ודיכאון, עם היסטוריה של "נפילות" קשות ביותר סביב טיפולים והריונות קודמים.

המשותף לנשים הללו הנו מצד אחד - הרצון העז שלהן ובני זוגם להביא ילד נוסף לעולם, ומצד שני – הפחד הגדול מהתדרדרות למצוקה נפשית כמעט "צפויה מראש" בתהליך. אנו אכן יודעים כי נשים עם תסמונות נפשיות מסוימות, ובעיקר אילו אשר חוו החמרה סביב אירועי פריון, הנן בסיכון גבוה להחמרה בכל מצב של שינוי הורמונאלי הקשור לטיפולי פוריות, הריון או לידה.
הרצון של זוגות להביא ילדים לעולם "בכל מחיר" הנו ברור ולרוב אין שני לכמיהה האנושית להוליד צאצאים. אך אין לתאר גם את הפחד הנוראי של נשים אשר עבור דיכאון לאחר לידה קשה או החמרה בתסמונת חרדתית כגון הפרעה טורדנית כפייתית או התקף מאני מפרק אחרי הלידה, מלחוות את המצב בשנית. כמובן שמעבר לסיכון המוגבר גם כך, עולות תמיד שאלות לגבי הצורך והסיכון בהפסקת או החלפת תרופות אשר מאוד עזרו לייצב את מצב האישה...

האם יש פתרון לדילמה זו? אז בעוד שפתרון "מושלם" אין, ניתן ללא ספק כמעט בכל המקרים הללו, לאפשר לאישה לעבור את כל התהליך של כניסה להיריון, הריון ולידה, תוך שמירה על איזון נפשי וללא החמרות משמעותיות. ניתן לעשות זאת תוך תכנון קפדני של ה"מבצע", ניהול אחראי של התהליך, תוך ביצוע השינויים הנדרשים בזמן המתאים וצורה הנכונה. גם מחקרים וגם הניסיון הקליני שלי מראים באופן חד משמעי כי בתהליך מבוקר וכאשר קיימת היענות מלאה של האישה כ- 90% מהנשים יעברו את כל הדרך הארוכה ללא תקלות.

אני מאמין שלכל אישה שרוצה להיכנס להריון מגיעה הזכות לעשות זאת תוך כדי קבלת הטיפול הנפשי המתאים אשר יאפשר לה לעבור את התהליך ללא סיכון משמעותי לעצמה או לעובר. למזלנו אנו נמצאים בעידן בו גם אם קיימת ברקע תסמונת נפשית כזו או אחרת, כמעט תמיד ניתן לצלוח את התקופה המורכבת הזו בהצלחה, ולהגשים חלום. 

קטגוריות

ארכיון