ככל שפחד מלידה הנו תגובה נורמלית לגמרי, לעיתים העצמות הן כה גבוהות שהמצב כן דורש טיפול.

לאחרונה נתקלתי במספר נשים אשר חווה דילמה קשה סביב ההחלטה לגבי התחלת טיפולי פוריות מתוך ידיעה כי הטיפולים וההיריון יהוו תקופה מאוד מסוכנת מבחינת יציבותן הנפשית. כל מקרה הינה לגופה כמובן אך מדובר בנשים אשר סבלו ברקע ממגוון של תסמונות נפשיות כגון הפרעה דו קוטבית, הפרעה טורדנית כפייתית ודיכאון, עם היסטוריה של "נפילות" קשות ביותר סביב טיפולים והריונות קודמים.

לא מעט נכתב ודובר על גיל המעבר בנשים ועל השלכותיו על הבריאות הנפשית של נשים בתקופה זו. אך מה קורה אצל גברים? האמנם הם חסינים מ"גיל המעבר"? אז כמובן שלא... קיימים הבדלים ניכרים ושוני רב בהגדרת ומאפייני "גיל המעבר" בין נשים וגברים, אך ללא ספק ניתן גם לראות תקופה שכזו אצל גברים.

אז מדוע באמת נשים מסוימות יגיבו ללידה באושר גדול, התחברות מהירה לתינוק ותחושה אדירה של סיפוק, בעוד שלא מעט נשים אחרות מגיבות בתחושת ייאוש וחרדה...?