זיהוי דיכאון בגיל המעבר
תחושה של חוסר ערך עצמי, הרגשת ריקנות, חרדות והפרעות בתפקוד והחשק המיני- כל אלו יכולים להוות סימנים להופעה של דיכאון בגיל המעבר בקרב נשים.
לא קל להצביע על הרגע שבו תחושת עצבות ודכדוך הופכת למצב פתולוגי המחייב פנייה לקבלת עזרה וטיפול. אנו יודעים לומר כי תחושת הדיכאון הנה רגש הנמצא על רצף הנע בין ביטוי מקובל לאירוע חיים שלילי, לבין שינוי קבוע, חריג ובלתי נשלט במצב הרוח המבטא הפרעה ביולוגית.
אישה הסובלת מדיכאון בגיל המעבר תחווה ירידה קבועה במצב הרוח ובשמחת החיים.
אין זה מחייב שהיא תרגיש עצב תהומי עמוק וקבוע, אלא תחושה של חוסר הנאה,
חוסר יכולת להרגיש התלהבות, אושר, או שמחה. אפילו חוויות שפעם גרמו לה להנאה, עוברות עליה באדישות, או גרוע מזה, נחוות כסוג של "עונש" או עול. לדוגמא, בואה של
הילדה החיילת לחופשה מהצבא לא יוצר התרגשות ושמחה, אלא הופך למטלה של עשיית כביסה ובישול.
היא אינה נהנית יותר לארח חברים לארוחת ערב, ויחסי מין עם בעלה הופכים למטרד.
חוסר יכולת להרגיש התלהבות, אושר, או שמחה. אפילו חוויות שפעם גרמו לה להנאה, עוברות עליה באדישות, או גרוע מזה, נחוות כסוג של "עונש" או עול. לדוגמא, בואה של
הילדה החיילת לחופשה מהצבא לא יוצר התרגשות ושמחה, אלא הופך למטלה של עשיית כביסה ובישול.
היא אינה נהנית יותר לארח חברים לארוחת ערב, ויחסי מין עם בעלה הופכים למטרד.
אם מצב הרוח הינו מדוכדך בחלק מהזמן ניתן לראות זאת כתופעה נורמלית.
במצב כזה, אפילו אם התגובה הנפשית תהיה קיצונית ועוצמתית מהרגיל, עדיין כאשר יקרו לאישה דברים טובים ונחמדים – מצב רוחה ישתפר באופן מידי.
אך כאשר היא חווה דיכאון "קליני", נראה תופעות נוספות כמו חוסר הנאה כללית, עצבנות, התפרצויות בכי, חוסר סבלנות, תסכול, מועקה וחוסר אנרגיה. מאפיין נוסף של דיכאון בגיל המעבר הוא הופעה של מחשבות שליליות – תחושת אשמה על דברים שנעשו, חרטה על הזדמנויות שפוספסו, תחושות של ייאוש ופסימיות לגבי העתיד. במצבים קיצוניים יותר,
כאשר הדיכאון עמוק יותר, הוא מוגדר כדיכאון קליני. במצב זה קיימת לרוב פגיעה ניכרת בתפקוד, בשינה, בתאבון ובריכוז, ואף יכולות להופיע מחשבות אובדניות. מצב זה דורש
טיפול מידי.
במצב כזה, אפילו אם התגובה הנפשית תהיה קיצונית ועוצמתית מהרגיל, עדיין כאשר יקרו לאישה דברים טובים ונחמדים – מצב רוחה ישתפר באופן מידי.
אך כאשר היא חווה דיכאון "קליני", נראה תופעות נוספות כמו חוסר הנאה כללית, עצבנות, התפרצויות בכי, חוסר סבלנות, תסכול, מועקה וחוסר אנרגיה. מאפיין נוסף של דיכאון בגיל המעבר הוא הופעה של מחשבות שליליות – תחושת אשמה על דברים שנעשו, חרטה על הזדמנויות שפוספסו, תחושות של ייאוש ופסימיות לגבי העתיד. במצבים קיצוניים יותר,
כאשר הדיכאון עמוק יותר, הוא מוגדר כדיכאון קליני. במצב זה קיימת לרוב פגיעה ניכרת בתפקוד, בשינה, בתאבון ובריכוז, ואף יכולות להופיע מחשבות אובדניות. מצב זה דורש
טיפול מידי.
לפעמים הביטוי של הדיכאון הנו פחות במצב הרוח, ויבוא לידי ביטוי יותר בתחושות של "חרדה".
כלומר, ביטוי של תחושה פנימית שלילית המלווה לרוב במחשבות טורדניות, דאגת יתר, או פחד עמום שיכול להיות לא ספציפי. חרדה יכולה להיות קשורה לטריגר, או לגירוי מסוים (למשל פחד לנהוג או מסיטואציות חברתיות).
תחושת החרדה מלווה לעיתים קרובות בתסמינים פיזיים של מתח, הזעה, דופק מואץ,
כאבים או תחושת דריכות. בגיל המעבר מאוד אופייני לראות שילוב של גלי חום עם תחושות של חרדה. מצב זה מאוד שכיח דווקא בלילות ויכול לגרום להתעוררות פתאומית בבהלה ומצוקה נפשית.
תחושת החרדה מלווה לעיתים קרובות בתסמינים פיזיים של מתח, הזעה, דופק מואץ,
כאבים או תחושת דריכות. בגיל המעבר מאוד אופייני לראות שילוב של גלי חום עם תחושות של חרדה. מצב זה מאוד שכיח דווקא בלילות ויכול לגרום להתעוררות פתאומית בבהלה ומצוקה נפשית.